פסק-דין בתיק ס"ע 4532/06

1.      התובעת עבדה בנתבעת 1 עד לסיום עבודתה ביום 31.12.05. התובעת סברה כי סיום עבודתה, שהוא פרי רצון הנתבעת 1, יעשה בתנאים מסויימים. לימים הסתבר כי תנאים אלה אינם ברי מימוש. על רקע זה הוגשה התובענה שענינה אכיפה של אותם תנאים, ולחלופין עותרת התובעת לביטול פיטוריה לסעדים שונים בגין כך.

2.      ההכרעות בתיק זה מושתתות על הראיות שהובאו על ידי הצדדים: מטעם התביעה העידו בהליך העיקרי: התובעת, גב' עפרה ציון - מזכירת איגוד מקצועי בהסתדרות הכללית במרחב תל אביב, ומר גד שפירא - כלכלן ואקטואר; מטעם הנתבעת 1 העידו: מר משה בן דוד - חשב הנתבעת 1, מר רונן מדר - מנהל המחלקה בה הועסקה התובעת, מר נועם כ"ץ - סגן המזכיר הכללי של הנתבעת 1 ומנהל יחידת משאבי אנוש. עוד יצויין כי לתיק הוגש תצהירו של מר מאיר בקליניק ז"ל - מי שהיה מזכיר הנתבעת 1 (להלן - המזכיר). אלא שהמזכיר נפטר טרם נחקר על תצהירו. בדיון מיום 28.11.11 הודיע ב"כ התובעת שאין התנגדות לכך שתצהירו של המזכיר יעמוד לפני בית הדין וכי ינתן לו את המשקל המתאים; מטעם המדינה העידו: מר יוסי כהן - המשנה לממונה על השכר, מר ציון לוי - מנהל אגף בכיר לפרישה וגמלאות בנציבות שירות המדינה, וגב' אירית צייגר - מנהלת תחום שכר וגמלאות במינהלת הגמלאות במשרד האוצר.

הרקע התעסוקתי

3.      הנתבעת 1 (להלן - הרשות) היא תאגיד שהוקם לפי חוק ניירות ערך, תשכ"ח - 1968 (להלן - חוק הרשות). תנאי העסקתם של עובדי הרשות מוסדרים, בין היתר, בשתי הוראות החוק הבאות:

האחת, סעיף 10 (א) לחוק הרשות אשר קובע כי "הרשות רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שיאושר על ידי שר האוצר; קבלתם של עובדי הרשות, מינויים, תנאי עבודתם, שכרם וגימלאותיהם יהיו כשל עובדי המדינה".

השניה, סעיף 105 (א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל - 1970 (להלן - חוק הגמלאות), אשר קובע כי "בכל מקום שנקבע בחוק כי תנאי עבודתם של עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה, יהיו הרשויות הפועלות לפי חוק זה מוסמכות לפעול גם לגבי עובדי התאגיד, כאילו היו עובדי המדינה, ובלבד שנציב השירות לא יחליט על יציאתו לקצבה של עובד תאגיד שלא הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, אלא על פי המלצת מי שהוסמך למנות את עובדי התאגיד".

4.      התובעת, ילידת 1950, עבדה - טרם קליטתה לרשות, במספר מקומות עבודה. הראשון, למשך כעשרה חודשים, במשרד התחבורה במעמד ארעי (11.5.73 - 22.3.74) , והאחרון שבהם היה בבנק המזרחי בתפקיד של מבצעת בבורסה (1981 - 1988). בתקופת העבודה בבנק המזרחי בוטחו זכויות הפנסיה של התובעת בפנסיה מקיפה בקרן הפנסיה מקפת.

5.      ביום 15.5.88 - לאחר שהתובעת נעתרה להצעה שהופנתה אליה - התקבלה התובעת לעבודה ברשות לתפקיד של משקיף ביחידה לפיקוח על השוק המשני .

6.      באותה תקופה המסחר בבורסה לניירות ערך (להלן - הבורסה) התנהל בשיטה המסורתית. תפקידה של התובעת כלל נוכחות פיזית באולמות המסחר לצורך הרתעה מפני הפרת כללי המסחר ולצורך ביצוע פעולות פיקוח שונות. התובעת ביצעה את עבודתה כהלכה, ובהתאם ביום 31.5.89 הפכה לעובדת קבועה שמבוטחת בפנסיה התקציבית כמקובל בשירות המדינה.

7.      בשנת 1991 נחתם על ידי הרשות, המדינה וקרן מקפת  הסכם לרציפות זכויות פנסיה של התובעת בין קרן מקפת לבין תקופת העבודה ברשות .

8.      התובעת ביצעה את עבודתה כהלכה: קיבלה תעודת הצטיינות לשנת 1989 ; הועלתה בדרגות - לאחרונה ביום 1.8.97 ; ואף זכתה ביום 29.5.00, להמלצתו של מר מדר - סגן מנהל המחלקה, להעלאה נוספת בדרגה . אין חולק כי מר מדר אף נהג לכנות את התובעת "הציידת", לאור יכולתה "לצוד" פעולות חריגות במסחר .

9.      ברבות השנים - בתהליך הדרגתי שהחל בשנת 1997 ונמשך עד לשנת 1999, שינה המסחר בבורסה את פניו ובהתאמה שונו אמצעי הפיקוח ואופן ביצועו. החל משנת 1999 חדלה הנוכחות בזירות המסחר ועבודת התובעת נעשתה מול מחשב בלבד, באמצעות מערכת SW (STOCK WATCH). במקביל גם שונה תואר התפקיד של התובעת ל"מבקרת ומנתחת מסחר".

10.  בשנת 2001 יצאה התובעת לחופשת לידה. במקביל צורפה לצוות שכלל את התובעת ואת מר מאיר בר טל, עובדת נוספת - גב' רויטל אחרק.

11.  בסוף שנת 2002 ניסח מר מדר נוהלי עבודה חדשים במחלקה. בין היתר נקבע כי טרם בקשת גליונות מסחר ממוחשבים או העמקת הבדיקה יש להתייעץ עימו. בשנת 2003 שודרג תפקידו של מר מדר למשנה לממונה על אכיפה וממונה על בקרת מסחר. מר מדר המשיך להיות הממונה הישיר על התובעת.

הליכי הפיטורים

12.  ביום 27.12.04 זומנה התובעת לשיחה עם המזכיר ועם מר מדר. מבלי להיכנס בשלב זה לחילוקי הדעות בקשר לתוכן השיחה, נסתפק בלציין כי בשיחה זו הודע לתובעת שהרשות סבורה שיש לפטר את התובעת וכי ניתנת לה שהות של חצי שנה למצוא מקום עבודה חדש.

13.  לטענת התובעת ממועד השיחה חלה תפנית ביחס של מר מדר אליה. ביטוי לכך ניתן, לטענתה, כבר תוך ימים אחדים. לטענת התובעת:

-         ביום 29.12.04 היא איתרה פעילות חריגה ומאחר ומר מדר לא היה זמין להתייעצות היא פנתה, בשל הדחיפות, לסגן מנהל מחלקת המחקר - ד"ר עזר צפריר, להתייעצות. התובעת לא מצאה פסול בכך, אך משנודע הדבר למר מדר הוא נזף בה, על עקיפת סמכותו, "ברחבי המחלקה" ובשיחה מיום 30.12.04 שנערכה עם  הצוות של התובעת;

-         מר מדר הפך "ללא זמין" עבורה;